פרופ׳ יעקב בורנשטיין, עורך ראשי של The Journal of Lower Genital Disease, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, קולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם, העריה והלדן, מנהל בדימוס של מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי לגליל״, מספר איך משפרים את סיכויי הפרסום בכתב עת מקצועי ומספר על מאמר אחד ששינה את הגישה שלו לטיפול בנשאיות נגיף הפפילומה.

לפני מספר שבועות הנחיתי וובינר בינלאומי שכותרתו: איך להצליח לפרסם מאמרים רפואיים. המשתתפים – כולם מומחים בעלי שם שפרסמו מאמרים רבים המוכרים היטב בעולם הרפואי – התרכזו בהסבר על החשיבות של בחירת סוג המחקר המתאים ואיך לערוך אותו.

כעורך ראשי של The Journal of Lower Genital Disease, הצגתי מספר טיפים, והראשון ביניהם הוא שמעבר לחשיבות איכות המאמר, צריך להיות לו מסר ברור, חד וקצר, רצוי שיהיה כתוב בצורה שתעניין את הקורא ותעורר בו סקרנות, וכך יעלו הסיכויים שהסורקים מטעם העיתון יעניקו לו ציון גבוה. בנוסף, המלצתי להשקיע בהכנת שרטוטים, תמונות וטבלאות איכותיות. מנסיוני, הללו מוצגים שוב ושוב בכנסים וכך מעלים את שיעור הציטוטים של המאמר.

לשאלה איך להתחיל לכתוב את המאמר, עצתי היא: התחילו כעת, אל תדחו! ראשית, רישמו את ראשי הפרקים ואילו טבלאות ותמונות ייכללו במאמר. התחילו דווקא בכתיבת פרק ה״שיטות״, שאמור להיות ברור ומוכר לכם; המשיכו בכתיבת התוצאות, ולפי הסדר הבא: הדיון, המסקנות, התקציר והמבוא (Introduction).

הקדישו לכתיבת המבוא את מירב הזמן, מאחר שזהו החלק שיגרום לקוראים להחליט אם להמשיך ולקרוא את המאמר. המבוא צריך לענות על השאלה למה החלטתם לבצע את המחקר ולסכם את הרקע הרלוונטי. את רשימת המקורות עירכו בסוף. רצוי לעבור ולערוך את המאמר לפי הפורמט המבוקש על ידי כתב העת, בעצמכם או בעזרת עורך מדעי או לשוני.

בוובינר עלתה גם חשיבות ההימנעות מהגשת המאמר לכתבי עת ״טורפים״ (Predatory). אלה הם כתבי עת שבעבור תשלום גבוה יפרסמו כל מאמר שנשלח אליהם, ללא סריקה וביקורת עמיתים. למעשה, מדובר בתרמית והמאמרים המפורסמים בהם לא יזכו להכרה ולציטוט.

נשאלתי על דוגמה למחקר שפורסם המביא פתרון לבעיה אקטואלית. בתגובה, סיפרתי על מחקר שפורסם עוד לפני שהתמניתי לעורך - מחקר ה-Paloma. כבר בפרק המבוא הבנתי שמחקר זה עשוי לתת לי כלים מצוינים לסייע למטופלות המגיעות למרפאה שלי כשהן במתח וחרדה לאחר שהתגלתה אצלן במשטח צוואר הרחם נוכחות של נגיף הפפילומה. בשנים האחרונות, במקום לבצע פאפ-סמיר - משטח מצוואר הרחם לאיתור סרטן צוואר הרחם בשלב טרום סרטני, מבצעים בארצות רבות וגם בישראל בדיקת PCR לאיתור נוכחות זנים של נגיף הפפילומה בעלי הסיכון הגבוה לגרום לסרטן צוואר הרחם. ואז, נשים שאותר אצלן זן של נגיף פפילומה עם סיכון גבוה מופנות לבדיקת קולפוסקופיה של צוואר הרחם. כאשר בבדיקה זו אני מאתר תהליך לא תקין בצוואר הרחם, הנשים מקבלות מענה – ברוב המקרים מאובחן הגידול בשלב טרום סרטני, וטיפול יעיל מונע נזק לאישה.

לעומת זאת, בנשים רבות שאובחנו עם נגיף פפילומה בסיכון גבוה, לא מתפתח תהליך טרום סרטני, ונאמר להן בקהילה ש״אין מה לעשות״ – אצלן לא מבוצע כל טיפול והן נאלצות לחזור ולעבור שוב ושוב בדיקות של צוואר הרחם אחת לשנה. בחלק מהן, עם השנים, הנגיף המסוכן יעלם והגידול הטרום סרטני יבריא באמצעות מערכת החיסון. באחרות, יתפתח מצב טרם סרטני ואז יופנו לטיפול.

המחקר, שנערך בספרד, היה רב-מרכזי ובוצע באופן אקראי, כלומר הנשים חולקו לקבוצות טיפול שונות באמצעות תוכנת מחשב. לקו הסיום הגיעו 91 נשים. על פי נתוני המחקר פפילוקייר (ג'ל המוחדר לנרתיק) סייע למניעה וטיפול בנגעים הנגרמים ב-HPVי(ASCUS, LSIL). המחקר והנתונים שפורסמו בו הביאו עימם סוג של גישה חדשנית לטיפול בנגיף הפפילומה, ועמדו בקריטריונים לפרסום בכתב עת כמו ה-The Journal of lower Genital Disease.

מתוצאות המחקר עלה כי אצל 87.8% מהנשים עם HPV בסיכון גבוה שהשתמשו בג׳ל וגינלי למשך שישה חודשים הייתה הבראה מלאה של צוואר הרחם, באופן משמעותי יותר מנשים בסיכון גבוה שלא טופלו, שאצלן צוואר הרחם חזר למצב בריא ב-56% בלבד. כמו כן, נצפתה התחדשות והבראה של צוואר הרחם בשיעור גבוה. צוינה גם ירידה במתח הנפשי ורמה גבוהה של היענות לטיפול (1).

כיום, הדרך היעילה ביותר להימנע מזיהום בנגיף הפפילומה בעל סיכון גבוה היא על ידי חיסון. החיסון מכוון כנגד תשעה זנים של הנגיף ומסוגל למנוע 90% ממקרי סרטן צוואר הרחם וכן רבים ממקרי סרטן הנרתיק, הפות, פי הטבעת, פה ולוע, ובגברים – סרטן הפין.

נשים שאצלן מאותר נגיף הפפילומה הן אלו שלא קיבלו את החיסון, או שהחיסון שקיבלו ניתן בתקופה שבה הוא עדיין לא כיסה תשעה זנים אלא רק ארבעה. עד כה, לא היה בנמצא טיפול לסילוק הנגיף ורק אם כבר התפתח הגידול הטרום סרטני, הוצע טיפול.

מעכשיו ניתן לטפל גם בפפילוקר בנשים שאצלן נמצא נגיף הפפילומה בעל סיכון גבוה ואף בנשים עם גידול טרום סרטני – כל עוד הוא בדרגה קלה. בגידולים בשלבים מתקדמים יותר, הטיפול המומלץ הוא ניתוח להסרת האזור בצוואר הרחם שבו מתפתח הגידול.

לסיכום, מחקר PALOMA מתאר הצלחה בהעלמות הנגעים ומראה מגמה חיובית בסילוק הנגיף ובכך פותח אופציה טיפולית נוספת מבחינתי.

ספרות:

1. Serrano, Luis et al. “E‑cacy of a Coriolus versicolor-Based Vaginal Gel in Women With Human Papillomavirus-Dependent Cervical Lesions: The PALOMA Study.” Journal of lower genital tract disease vol. 25,2 (2021): 130-136. doi:10.1097/LGT.0000000000000596

    • הכתבה בחסות חברת תרימה. המידע המופיע בכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי פרטני. למידע מפורט על המוצרים שבכתבה, ניתן לעיין בעלון לצרכן ולהתייעץ עם הרופא המטפל או הרוקח בדלפק. אין להסתמך על התוכן והמידע לשם קבלת או הענקת טיפול רפואי והוא אינו מיועד לבוא במקום עלון לרופא / לצרכן / או התייעצות עם רופא מוסמך. לפני השימוש יש לעיין בעלון לרופא / לצרכן. התכשיר אינו תרופה.